[fusion_builder_container hundred_percent="yes" overflow="visible"][fusion_builder_row][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
מועסקים רבים תוהים האם בדיקת פוליגרף יכולה להיחשב חדירה לפרטיות, ומתי אם בכלל אסור למעסיק לדרוש מעובד לעבור בדיקה מן הסוג הזה. הפסיקה בישראל לדוגמא קובעת כי הבדיקה אכן פוגעת בפרטיות העובד באופן לא מידתי. יחד עם זאת, יש סיטואציות רבות בהן בית הדין בוחן את פרטי המקרה ורואה בדרישת המעביד עילה לגיטימית.
המטרה של בדיקת פוליגרף בעבודה היא לבדוק את אמינות העובדים.
ניתן להשתמש בבדיקה זו במספר שלבים:
- בעת קליטת עובד חדש
- בעת חשש לרקע פלילי
- לאחר עבירות המתקיימות במקום העבודה
- בעקבות תלונה ספציפית
- לצורך תיאום גרסאות
כיצד מבצעים את הבדיקה ומה היתרונות שלה?
המאפיינים המשותפים לכל בדיקות האמינות המבוצעות באמצעות פוליגרף באים לידי ביטוי בטכניקה של ההכנה והתשאול. נוהג הבדיקה שכיח מאוד במקומות בהם יש לעובדים גישה לנתונים רגישים, מסמכים או מחשבים, אולם ניתן למצוא אותו גם בענפי הבנקאות והכלכלה, ברשתות האופנה הגדולות, ברשתות קמעונאיות וגם במוסדות ציבור. התוצאות של הבדיקה קבילות בבית משפט רק אם הנבדק מסכים מראש לתנאים הבאים:
1. הבדיקה מבוצעת מרצונו החופשי
2. התוצאות יכולות להוות ראיה נגדו או למענו בין כתלי בית המשפט
יש מעסיקים הבוחרים להחתים מראש את העובד על טופס הסכמה הכולל את שני הסעיפים לעיל. הסיבה לכך היא בעיקר הרתעתית, והיא גם מונעת מעובדים לבצע עבירות היות והם מכירים באיום העתידי של בדיקת אמינות מקיפה. לבדיקת פוליגרף יש יתרונות לעומת מבדקי אמינות או תשאול מעסיקים קודמים. זו בדיקה שאי אפשר להתכונן אליה, היא מגיעה עד רמת דיוק של 95% והיא אינה פולשנית מבחינה פיזית או מנטאלית. עלות הבדיקה נמוכה יחסית עבור המעסיק ויש גם עובדים התומכים בה.
[/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]
